אפילפסיה 14.04.2022

גורמי סיכון לפרכוסים פוסט-טראומטיים לאחר פגיעות ראש

חוקרים באוסטרליה העריכו את גורמי הסיכון לפרכוסים פוסט-טראומטיים מוקדמים, את התחלואה והתמותה הנקשרת מכך ואת התרומה להתפתחות אפילפסיה

חבלת ראש. אילוסטרציה

במחקר שנערך באוסטרליה, החוקרים אפיינו את גורמי הסיכון ואת הפרוגנוזה של פרכוסים פוסט-טראומטיים. בין גורמי הסיכון נמצאו אשפוזים ממושכים יותר והזדקקות להנשמה. עוד עלה מהמחקר כי שיעורי התמותה לאחר שנתיים היו גבוהים יותר בקרב אלו אשר פיתחו פרכוסים מוקדמים לאחר הפגיעה/

פרכוסים פוסט-טראומטיים מוקדמים (EPS: Early posttraumatic seizures), ש עשויים להתרחש לאחר פגיעת ראש טראומטית (TBI: traumatic brain injury), נקשרים עם תוצאים פחותים והתפתחות אפילפסיה פוסט-טראומטית (PTE: posttraumatic epilepsy).

במסגרת מחקר אשר פורסם בכתב העת JAMA Neurology, מטרת החוקרים היתה להעריך את גורמי הסיכון ל- EPS, את התחלואה והתמותה הנקשרת מכך וכן את התרומה להתפתחות PTE.

לצורך כך, החוקרים בנו עוקבת מחקר המבוססת על מרשם אוסטרלי, אשר כללה מבוגרים (בגילאי 18 ומעלה), הסובלים מ- TBI בדרגה מתונה עד חמורה, מתקופה שבין ינואר 2005 ועד לדצמבר 2019. תקופת המעקב ארכה שנתיים. המידע עליו התבססו נאסף בגישת 'opt-out', מתוך מרשם הטראומה המדיני (statewide) בוויקטוריה (אוכלוסייה המונה 6.5 מיליון איש).

המידע כלל 15,152 מטופלים הסובלים מ-TBI בדרגה מתונה עד חמורה, כפי שהוגדר על ידי מדד ה- Abbreviated Injury Scale (AIS) להערכת חומרת הפגיעה. שיעורי ה-opt-out עמדו על פחות מ-0.5% (opt-out n = 136).

זיהוי ה-EPS נעשה באמצעות קודי International Statistical Classification of Diseases, Tenth Revision, Australian Modification (ICD-10-AM), אשר נרשמו בקבלה לבית החולים.

התוצאים כללו מדדי אשפוז (in-hospital metrics), תוצאים לאחר שנתיים כולל PTE ותמותה לאחר השחרור. החוקרים השתמשו ברגרסיה הסתגלותית של least absolute shrinkage and selection operator (LASSO) לצורך בנייה של מודלים תחזיתיים להערכת גורמי הסיכון ל- EPS.

בקרב 15,152 המשתתפים (10,457 [67%] גברים; גיל חציוני [IQR] 60 שנים [35-79]), 416 (2.7%) זוהו עם EPS, כולל 27 (0.2%) עם סטטוס אפילפטיקוס. באנליזה מרובת משתנים נמצאו גורמי סיכון מובהקים להתפתחות EPS: גיל צעיר יותר, אינדקס Charlson Comorbidity גבוה יותר, TBI כתוצאה מגובה נמוך, דימום סאב-דורלי, דימום תת-עכבישי, Injury Severity Score גבוה יותר, ופגיעת ראש חמורה יותר, כפי שנמדדה באמצעות ה- AIS ו- Glasgow Coma Score.

לאחר תקנון עם מערפלים, EPS נקשר עם אשפוזים ביחידה לטיפול נמרץ ועם משך האשפוז ביחידה זו, עם הנשמה ועם משך ההנשמה, משך האשפוז בבית החולים, ועם שחרור לשיקום באשפוז לעומת שחרור הביתה. EPS לא נקשר עם תמותה בבית-החולים.

לאחר תקנון למערפלים, במטופלים אשר התקבלו לבית החולים עם TBI ושרדו, התוצאים לאחר 24 חודשים, כולל תמותה (סיכון יחסי [RR] = 2.14; CI 95% 1.32-3.46; P = .002), התפתחות של PTE (RR = 2.91; CI 95% 2.22-3.81; P < .001), ושימוש בתרופות נוגדות פרכוסים (RR = 2.44; CI 1.98-3.02; P < .001) היו פחותים במקרים של EPS. למודל הניבוי ל-EPS היה אזור מתחת לעקומה האופיינית למסווג (receiver operating characteristic) של 0.72 (CI 95% 0.66-0.79), רגישות של 66% וסגוליות (ספציפיות) של 73% בתיקוף הנתונים.

לסיכום, במסגרת המחקר החוקרים זיהוי גורמי סיכון חשובים לפרכוסים פוסט-טראומטיים מוקדמים (EPS) לאחר פגיעת ראש טראומטית. EPS נקשרו עם אשפוזים ממושכים יותר בבית החולים וביחידות לטיפול נמרץ, הנשמה ביחידות לטיפול נמרץ ולתוצאים פחותים יותר, כולל תמותה והתפתחות PTE, בתקופה שלאחר 24 חודשים.

מקור:

Laing J, Gabbe B, Chen Z, Perucca P, Kwan P, O’Brien TJ. Risk Factors and Prognosis of Early Posttraumatic Seizures in Moderate to Severe Traumatic Brain Injury. JAMA Neurol [Internet] 2022 [cited 2022 Feb 22];Available from: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35188950/

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35188950/

נושאים קשורים:  מחקרים,  אפילפסיה,  פרכוסים,  פגיעת ראש,  גורמי סיכון
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו